"כבאי או חזאי" – במכירות, בעסקים ובחיים

 

 

"למה תמיד ברגע האחרון ?, אני שואלת את בעלי. ברוגז .

"למה לא התארגנתם קודם?" שאלנו לא פעם את ילדנו, כאשר התבקשו להביא לביה"ס

פירות יבשים/ עוגת יום הולדת או…דגם מוקטן של הכותל המערבי ".

והבוס ? מתי הוא מבקש את המצגת לדיון החשוב עם הדירקטוריון …?

(נכון , 12 שעות קודם והכל רשום במייל מבולבל )

וכן הלאה  וכן הלאה…

מי מאיתנו לא זוכה בתואר כבאי מוסמך בכיר ?!

נשאלות כמה שאלות :

 

האם אפשר גם אחרת?

האם כולנו כאלו?

האם זו תכונה מולדת או מיומנות נרכשת ?

האם זה תמיד או רק במשימות שאנחנו ממש , אבל ממש , לא אוהבים?

כי שמתי לב …שבעלי מתארגן למילואים דווקא כן  כמה ימים מראש,

והבן שלי היה נוהג להשקיע שעות רבות לפני שיצא עם חברתו …

להערכתי, עם קצת תשומת לב וכמה טיפים ו"מעקפים" אפשר להיות חזאים לגמרי לא רעים…

להיות "חזאי ", זה בהחלט עניין של החלטה וזה בידנו .

קצת סדר וארגון לא הזיקו לאיש, לגמרי לא נורא אם החולצה מגוהצת יומיים קודם ולא מחפשים את המגהץ בבוקר הישיבה.

ממש לא נורא אם המזכירה במשרד תדע שלושה ימים קודם שעומדים להגיע אורחים מחו"ל,

(אולי אפילו תועיל בטובה לחייך יותר ולאחר פחות.)

ובעניין אחר לגמריי, כמה מועילה יכולה להיות התנהגות בה

אנו אוספים מבעוד מועד את מירב הנתונים לסגירת העסקה טרם הגענו לפגישה עם לקוח,

או לדעת ולהכיר נקודות חולשה של העומד מולנו וכן הלאה וכן הלאה…

 

 

חזאי או כבאי: בעבודה, בעסקים, בחיים – רק עניין של  החלטה. 

הרצאה מרתקת שכל אחד יכול למצוא את עצמו, לצחוק על עצמו, וגם לצאת עם "משהו " למחר בבוקר

 

 

.